Friday, August 27, 2010

השיבה לסין - טיפסנו על ברווז בייג'ינאי, אכלנו את החומה הסינית וסוף סוף מצאתי טיסה לתימן

סין - געגועים עזים לי אליך

נחתנו בבייגין והחלטנו לכבוש את העיר, בייגינג הבירה של סין העצומה.קיבלה אותנו בזרועות פתוחות.

את הימים הראשונים בילנו באיזור מרוחק ממרכז העיר ובעיקר נחנו...ימים שקטים של אכילה שינה ועוד אכילה...

אז מה נראה היום בפוסט:

1. ביקור בחומה הסינית שהיא לעצמה מדהימה
2. העיר האסורה שהייתה הדבר הכי יפה שראינו באותו היום
3. במקדש השמים הופענו מול קהל והראנו להם איך באמת רוקדים
4. בתי אדמה שממש הזכירו בניה בחול
5. וגולת הכותרת: מפגש פסגה, בין תימני יהודי לעשרה תימנים מוסלמים :]

בייגין -

החומה הסינית הייתה תענוג שאין כמותו. כתפיסה הסינים שולחים אותך כל הזמן לאתרי התיירות העמוסים ביותר.
אנחנו כמובן, אוהבים לעשות את ההפך הגמור.לאחר חיפושים רבים מצאנו חברת טיולים שתיקח אותנו לאיזור מבודד בחומה, חסר תיירים, ללא רוכלים שמציעים סחורה במחיר מופקע וכמובן שקט...

את החומה עשינו בחלק שנקרא "סימאטאו" חלק משופץ של החומה
אפילו חלקים אוטנטיים של החומה שלא נגעה בהם יד אדם.






בייגינג היא עיר קסומה, שילוב של בירה מנצחת - עם אופי קומוניסטי השולט ביד רמה.
מזג אוויר היה יחסית קודר עם עננים רבים,אך נוח בהחלט.

דגלי האומה מתנוססים בכל מקום, מזכירים לנו כל היום את סין האדומה.
כמובן כל חיילי המשמר,פזורים ברכבת התחתית ועד לפינה הכי החשוכה בעיר.הסינים תמיד אוהבים להזכיר לנו את מאו צ'דונג, ע"י דגלים, ציורי ענק וכדומה.. מאו הצורר, שרק חסר עם שנאמר עליו מילה רעה.

ביקור בעיר האסורה, עיר המלכים שאירחה את שושלות קייסרי סין לדורות.
המלכים כמובן הוגדרו כאלים וקיבלו את היחס הראוי,בינהם עיר משלהם.


מקדש השמיים וארמון הקיץ של הקיסר



ופתאום פונה אלי זקן סיני חביב ושר...והקהל מתגודד לו


אחרי שיחות רבות עם הסיני הזקן - ההרקדה החלה




הסיני בניסיון להרשים אותנו בשירה סינית - ואנו מצילים את המצב



שנגחאי -


שנחגאי, אחת הערים עם כמות האוכלוסייה היותר גדולה בעולם, מארחת השנה את תערוכת האקספו הבינלאומית.
התערוכה מתפרסת על איזור מגורים עצום על גדות הנהר. הממשלה הסינית דאגה לפנות שכונות שלמות לאלוהים יודע לאן,בכדי להוציא לפועל את הפרויקט העצום לפועל.
הפרויקט נותן פלטפורמה נוחה למדינות העולם להציג בביתנים (מבנים מעוצבים מדהימים) את המדינה שלהם בכל דרך אפשרית - פתח ליצירתיות וחופש...

עכשיו תארו לעצמכם מאות ביתנים של מדינות העולם, שפשוט מוצפים בסינים - אתם יכולים לדמיין את זה בקלות.
תורים של שעות על גבי שעות בשביל לראות ביתן, שניתן לסיים לסקור ביתן בממוצע ב15דקות...
משפחות שלמות רואות ביום לערך 5-8 ביתנים נחשקים ומחכים בתור שעתיים לפחות.

ובצד השני של המטבע יש כניסות האח"מים :]
(אתם יכולים לדמיין את הממשך) חה
כניסת האח"מים של הביתן הישראלי בירך את פנינו בסבר פנים חמות וכמובן הכניס אותנו לביתן ללא המתנה בתור.
יתרה מזאת זכינו ליחס חם ואוהב שזיכה אותנו לשלושה תגי אח"מים - שאפשרו לנו לא לחכות בתור בכלל ברחבי המתחם :]





אחת החוויות באקספו היא הביתנים ממדינות ערב, היה פשוט חוויה להיכנס לכל המדינות שפשוט לא רוצות בקיימנו ולראות מדינה שלמה, מדינה שבחיי לצערי אני לא אבקר בה.
בביתנים היה ניתן לראות נופים, תרבות , אומנות וחיי יום יום...

כמו שאתם יודעים כמה חלומות ילדות הוגשמו לי במהלך הטיול, אם אתם לא יודעים, אז לא נורא :]
אחד החלומות שזכיתי להגשים בצורה חלקית, הינו ביקור בארץ אבותי - תימן.

כל מדינה משקיעה הון מכובד להציג לעולם את שברשותם -
לדוגמא צרפת:


טכנולוגיות ודברי אומונות רבים ויקרים הגיעו לסין להצגה בתערוכה.
אבל הביתן התימני הפתיע אותי יותר מכולם....

התימנים אמרו, עזבו להציג את המדינה,ההשיגים - בוא נפתח שוק!
ומצאו עוד דרך לעשות כסף :]
איך אפשר לכעוס עליהם?



בפתח הביתן התימני עומד נרגש לקראת אחת החוויות היותר מצחיקות ומפחידות בוא זמנית של חיי.
אורי בנד, ואני מצטט: "ממש נכנסים לגוב האריות" ואכן היה כך...

בשניה הראשונה שאנחנו נכנסים, אני קולט בעיניי תימנים והמון...מבין כל ההמון מבט של אחד הרוכלים התימנים ושלי נפגשים.
לרגע חשבתי שסופי קרב - נפנוף לשלום בזמן שהוא מניד את ראשו כברכת שלום! הציל אותי מלברוח מהמקום.
ההרגשה הייתה מבדרת במיוחד, הם בטוחים שאני אחד מהם ובמחשבה שניה... אני אכן אחד מהם ... רק שונה במקצת.

תרשו לי לתת לוידיאו לדבר בעד עצמו....
אני אישית הגדרתי את הביקור בביתן התימני כאחת החוויות היותר טובות בטיול.

הרוכלים לא האמינו שאני תימני, פניתי אליהם בערבית דלה והם כמובן המשיכו לזמר תמינית ללא הבנה מצידי כמובן.
שואל מאיפה הם וכן רובם מעדן (עיר נמל גדולה בתימן) פעורי פה שאני אומר להם שאני מדמאר
(שם משפחתי דמארי) ממש קירוב לבבות.

גם אחרי שסיפרתי להם שאני יהודי שגר בישראל, ציפיתי לקצת עויינות מצידם,פרצוף חמוץ ואפילו קללה, אך כלום.... פשוט חיוכים ולחיצות ידיים מכבדות - כנראה היו יותר מדי בשוק.

"יהוד אל דמאר" וואלה? וואלה...:]

גיבורתי ורבותי - השיחה הראשונה שלי עם תימני אמיתי



אפשר להגיד שאחד הנושאים שיותר מקרבים לבבות בעולם שלנו - הוא המכנה המשותף של כל היצורים החיים והוא גבירותי ורבותי ***האוכל תימני*** בכבודו בעצמו




לאחר שיחה קולחת עם תימנים רבים באותו היום,איתרו לי את אחד הרוכלים שהיה מדמאר, איתו שוחחתי רבות על שמות המשפחה של יהודי תימן אשר עלו ארצה, בינהם:צנעני,יחיא,דמאר,עמרני(שצץ מאחורי בקפיצה וצעק"אני מעמרם")
פשוט בידור... משפחתי היקרה, הייתם צריכים להיות שם.

יש לציין שערבי תימן חזרו ואמרו כי אכן גרים בתימן לערך 500 יהודים מחוץ לצנעה. אמרו שחברים יהודים להם המון ולא קיימת שנאה במדינה.



באמת חוויה....

בקיצור ולענין, הדרכון שקנינו במתחם זכה ליותר מ 40 חתימות ממדינות שונות.
אפילו בביתן הרוסי, ששוחחנו עם נטשה - היא מהירה להזכיר לנו שאחותה הקטנה גרה ברמת גן עם בעלה...

את חוויות האקספו סיימנו במסיבה שהביתן הישראלי, ארגן לעובדי הביתנים - הזמנה אישית, תקליטן מהארץ והמון שתייה עשו את העבודה כמו שצריך,מסוג האירועים שאתה מצפה שגיא פינס יהיה שם.




הביתן הספרדי...התינוק העצום

דרומה....

את שנחגאי אני עוזב עם חיוך על הפנים... :]

מחוז פוג'יאן,חבל יונגדין -

אנחנו ממשיכים דרומה לכיוון בתי האדמה, בתי האדמה הינם מבנים עצומים אשר מאכלסים מאות אנשים. המבנה צורתו עגולה,מכיל קומות מספר וגיל מופלג של 300 שנה.
כיום רוב המבנים משמשים לתיירות ומשפחות מעטות משתכנות בהם.
מחוז פוגיאנן בחבל יונגדין וכפריה הסובבים, אירחו אותנו בימינו האחרונים בסין.

אתם והשמות הסינים שלכם - צורת ההגייה הסינית המחמירה:]

אבןניאומיספריים - הגירסא הסינית










להלן הברווז הבייגינאי: חוויה קולונרית - פשוט תענוג...


זהו, סין בפעם השניה והאחרונה לעת עתה....בסין טיילנו 3 חודשים לערך, התחלנו בדרום סין לכיוון המערב הטיבטי, המשכנו צפונה לבירה.
אחרי מונגוליה חזרנו לכבוש את החוף המזרחי.
עם קצת ידע בשפה הסינית, שפה שלא תיארתי לעצמי שאצליח לגלגל על לשונוהרבה חיבה וחוויות
אני עוזב את סין ואומר תודה...

כרגע אנחנו בהונג קונג בשובה ישראל, מתארחים בכבוד.
אנחנו נפרדים מאורי וליהי וממשיכים לתיאלנד!!!
רביצה באיים בקסומים וטרקים בצפון המדינה.
מדינות שוכנות יזכו לביקור שלנו..

ובפינת האתנחתא שלנו: לאחר עמל רב, הרשו לי להציג פניכם, את מקהלת סטרסבורג,צפרת


הכה את התמונה....


ועד לפוסט הבא....
אוהב אתכם המון
מקווה שנהנתם.

אלדר